Nadlan - The Real Estate Investors Forum News - נדלן ולעניין

Ended Dec 15, 2020, 10:28 PM | נדל"ן ולעניין - חדשות הנדל"ן - 11-12-2020 - נטלי ירושלמי - משפחה, קריירה, איזונים ותודות - פוסט 6

הי חבריםפוסט אחרון כיזמת השבוע , היה לי ממש תענוג אתכם. במהלך השבוע הזה גיליתי שאני ממש נהנית מהכתיבה, זו היתה הפתעה גדולה בשבילי ואני מאוד מודה ל Avi Ben Mordechay על שפנה אלי וביקש שאכתוב כאן,אז נראה לי שעוד אכתוב 😊משפחה, קריירה, איזונים ותודותשאלת השאלות שרבים מאתנו מתקשים לענות עליה היא איך משלבים בין קריירה/ יזמות וזוגיות ומשפחה.יש פה לופ קשוח שלפעמים מאלץ אותנו לבחור בין זמן עם האהובים שלנו לבין זמן עבודה.היום אתם כבר יודעים עלי המון, לכן אתם יודעים שכל חיי הבוגרים עבדתי במשרה מלאה.משרה מלאה זה קצת לשון המעטה מאחר ועבדתי הרבה הרבה מעבר לזה. העבודה תמיד הגיעה איתי הביתה ותוך כדי טיפול בתאומים האהובים שלי ודאגה לצרכיהם הפיזיים, רגשיים וכל דבר אחר שילדים צריכים גם עניתי לטלפונים, עבדתי מול המחשב ועוד.אף פעם לא עשיתי הפרדה, גם בחופשות המשפחתיות, גם באירועים כולם ידעו שנטלי תמיד עובדת.גם האקס שלי עבד עד שעות מאוחרות, בקיצור היינו עמוק בתוך מרוץ העכברים.בינתיים התגרשנו ואז האחריות והקשיים היו כבדים יותר. הילדים היו איתי רוב הזמן ובו זמנית גם התקדמתי לתפקידים ניהוליים בכירים ושואבים יותר וכך המשכתי לאורך שנים בג׳ינגול מתמיד, ללא הפסקה ומלאה ברגשות אשמה. שלא נדבר על זמן לעצמי. נשמע מוכר? בטוחה שרבים מכם מרגישים שאני כותבת על החיים שלהם עכשיו, נכון?כשהתחלתי בנדל״ן בארה״ב הילדים כבר היו גדולים יותר, בגיל ההתבגרות.אנשים שקרובים אלי חשבו שהשתגעתי. מה? יש לך עודף זמן? מתי בכלל את מתכוונת לעשות את זה יחד עם העבודה שלך ועם הילדים. אז כן, אלה היו שנתיים מטורפות,לשמחתי הייתי בהיי אז פחות הרגשתי עייפות, פחות צורך בשינה והמשכתי לג׳נגל.למזלי בן הזוג המדהים שלי נמצא שם כדי לתמוך ולעזור ולפנות אותי לעבודה, אחרת לא ברור איך הייתי שורדת. כולנו יודעים שהעבודה בנדל״ן ארה״ב דורשת מאיתנו להיות בעבודה אחה״צ, ערב, לילה שז בדיוק זמן המשפחה.בשנה האחרונה, יחד עם התהליכים הרוחניים שאני עוברת אני מתחילה להבין ולהפנים דברים שלא הבנתי קודם ומנסה קצת לעשות שינוי בחיים שלי גם הקורונה תרמה לא מעט לעניין הזה. הבידודים ביחד בבית הביאו אותי להבנה שאף פעם לא באמת הייתי בבית ושמאוד כיף לי בבית, למען האמת גיליתי שהכי כיף לי בבית. במהלך התקופה הזו בשלה בי ההחלטה לצאת לחופשה ארוכה מהעבודה ולחשוב מה אני עושה הלאה. אלה הימים הכי טובים שלי. אני נמצאת המון עם הילדים ולמרות שהם גדולים הם אומרים לי אמא איזה כיף שאת בבית אולי לא תחזרי לעבודה...מה בכל זאת עשיתי בשנים האלה שעזרו לי לשמור על מערכת יחסים מצוינת עם הבנים שלי ועל קשר קרוב ועמוק שבו הם מדברים ומשתפים אותי במה שעובר עליהם וכמה טיפים בעניין.1. בשלב מסוים הפסקתי לריב/ להתווכח/ להילחם איתם. לא מתביישת לומר שגם פה נעזרתי במומחים, כי כמו שכבר סיפרתי לכם אני מעדיפה ללמוד בדרך הקצרה וגייסתי מומחים שיעזרו לי. קיבלתי החלטה שיחסים טובים עם הילדים ואווירה טובה בבית חשובים יותר מכל עבודה/ מחן/ מקלחת וכו׳.אז כן פשוט הפסקתי לריב איתם, בחרתי ערכים בודדים עליהם אין מצב שאני מוותרת ואלה יהיו הדברים היחידים שאם אין ברירה אני אאלץ להילחם עליהם. למרבה הפלא גם עליהם לא נאלצתי להילחם, כי כשהאווירה טובה אף אחד לא מעוניין להילחם.2. שיתוף- התחלתי לשתף ולספר כל דבר שאני עושה, איך היה לי בעבודה, איך פתרתי בעיות, איך קיבלתי החלטות, איך גישרתי בין אנשים, מה הרגשתי בכל מיני סיטואציות. שאלתי לעצתם בדילמות מסוימות, אי הסכמות עם הבוס ועוד ועוד. תקשיבו הילדים שלנו מה זה חכמים, מסתבר שגם רגשית. קיבלתי עצות לא רעות בכלל שבחלקן גם השתמשתי. ו.... גם הם התחילו לשתף.3. הבנתי שזמן המסך שלהם שכל כך מרגיז אותנו לא בהכרח כזה רע. הם רק צריכים הכוונה ושיחפרו להם כל הזמן בטפטופים מה טוב ומה רע, מה אמיתי ומה פייק.כדאי מאוד לדון איתם ולהעלות סוגיות שעולות בחדשות, סוגיות מוסריות, דילמות ערכיות, לשמוע את דעתם וכמובן לכוון. למרות שהחפירות מעוררות התנגדויות גיליתי, שאם הן מטופטפות באופן שיטתי וכאילו בדרך אגב תוך כדי שיחה על נושים אחרים ולא כזה טוב עכשיו חייבים לשבת לשיחה רצינית כדי להסביר לכם וכו׳ הם מפנימים. זה מדהים תנסו את זה.בזמן המסך שלהם הם רוכשים גם מיומנויות שלנו אין והם כנראה יזדקקו להן בחיים המתקדמים שלהם.מישהו ניסה לשחק פורטנייט (אני שואלת את המבוגרים יותר לא הילדים שבקבוצה)?אין לנו מיומנויות כאלה, זה לא אפשרי, המוח שלנו לא עובד ככה.יוטיוב? חוץ מהזבל שיש שם זוהי פלטפורמה נפלאה, אחת הגאוניות, בית הספר הכי טוב בכל נושא שתחפצו אי פעם ללמוד (כן גם מקרמה). אז אמרתי, רק הכוונה זה מה שהם צריכים, זמן המסך יכול להיות בית ספר נפלא.4. תזונה- אוכל בריא תמיד היה חשוב לי ובשנים האחרונות עוד יותר.אף פעם לא אכלנו ג׳אנק בבית אבל בשנים האחרונות התחלנו בתזונה עוד יותר מוקפדת. כרגיל, התנגדות מהילדים, למה הכל חייב להיות בריא? אצל אחרים אוכלים גם שניצלים חד פעמיים (ככה אנחנו קוראים לשניצלים המוכנים הקפואים).טיף, טיף, טיף, טיף, דוגמא אישית, עוד קצת דיבורים בקטנה על חשיבות התזונה ומה שאנחנו מכניסים לגוף, עוד קצת לחם כוסמין, כוסמת, קינואה וכאלה, לאט לאט והופה אתם לא מבינים מה נהיה, הם הפכו להיות הרבה יותר קיצוניים ממני. קמים כל בוקר להתאמן, לא מוכנים לגעת בג׳אנק וכועסים עלי אם אני מציעה שניצל חד פעמי (מה את רוצה להרוג אותנו?). כן בסוף זה בא נגדי.5. מודלינג- הילדים שלנו מסתכלים עלינו ובוחנים אותנו כל הזמן מגיל מאוד מאוד צעיר. בהתחלה הם מעריצים אותנו ואחר כך הם מתנגדים לכל מה שאנחנו אומרים (אבל כמו שכבר כתבתי הם כן מפנימים אז לא לוותר).

Ended Dec 14, 2020, 10:08 PM | נדל"ן ולעניין - חדשות הנדל"ן - 9-12-2020 - נטלי ירושלמי - מה בין יעוד, השפעה ונדל״ן - פוסט 5

מה בין יעוד, השפעה ונדל״ןהי חבריםפוסט חמישי ולפני אחרון, אני אתגעגע.וואו איזה שבוע, כל כך הרבה אהבה ופרגון. זה רק מחזק את מה שכתבתי, שיש המון אנשים טובים, קהילות מחבקות גם אם זה מרחוק, שם אנחנו צריכים להיות. תודה לכם ❤מה הלמה? למה אתם עושים את זה?אנשים חכמים אמרו שכדי להצליח במשהו אתה צריך להגיע ללמה? אבל לא סתם הלמה הראשון שעולה אלא לרדת עוד ועוד קומות למטה כדי להגיע ללמה האמיתי שלך.זה תרגיל מעולה תנסו אותו.אז מה הלמה שלכם?מרבית חיי חשבתי שהיעוד שלי הוא לעזור לאנשים.מאז שהייתי ילדה ממש קטנה, בבית הספר היסודי הרגשתי שאני צריכה להגן ולעזור לחלשים. זה ממש בא לי בטבעיות יכולת ההקשבה, ההכלה, האמפתיה.הייתי מאוד שקטה, תמיד הקשבתי, כמעט אף פעם לא שיתפתי.גם כשבגרתי, אנשים תמיד סיפרו לי את הצרות שלהם, אפילו אנשים זרים.עד יום אני לא שוכחת איך בחופש גדול אחד כשחילקתי טעימות בסופר ניגשה אלי אישה כדי לשאול איפה נמצא פריט מסוים ותוך כדי התחילה לספר לי על טיפולי ההפריה שלה ועל הקשיים שהיא חווה.כבר הצמידו לי כל מיני כינויים של מגינת החלשים, לוחמת צדק ועודהכי הגיוני היה שאלמד עבודה סוציאלית ואמשיך לעזור לאנשים ומה אם לא סיעוד לעזור לחלשים וחולים.כך היה תמיד, אז היה ברור לי שזה היעוד שלי. וכך שנים תוך כדי החלפת תפקידים המשכתי בהקשבה ובאמפתיה, יעוץ, עזרה למי שצריך.לפני מספר שנים שמעתי הרצאה (כן , בתחום הרוחני) ואותו מרצה אמר שכולנו הגענו לכאן כדי לעזור לאחרים אבל לכל אחד הדרך הייחודית והכלים היחודיים לעשות זאת. עד כמה שהמשפט הזה נשמע פשוט וטריוויאלי, הוא די טלטל אותי.עלתה בי איזושהי התנגדות, איך זה יכול להיות? הרי אנשים עובדים בכל מיני מקצועות ותפקידים שאינם קשורים לעזרה לזולת ולפעמים אף נראה שהם פוגעים בזולת. החלטתי לחקור את זה לעומק ולקחתי כל מיני דוגמאות ופתאום שמתי לב כמה זה נכון. איך באמת כולם בדרך זו או אחרת עוזרים לאנשים אחרים (הרי אפילו בזה שאנחנו עורכים קניות בסופר אנחנו עוזרים לאנשים אחרים). לכולם יש השפעה על החיים של אחרים.אז כן , היעוד של כולם הוא לעזור לאנשים אבל לכל אחד יש את הדרך שלו לעשות זאת ואת הכלים היחודיים שקיבל. תבדקו את זה, זה משחק נחמד.הטיפ שניתן לנו באותה הרצאה כדי לגלות אם אנחנו ביעוד שלנו היה שאם אנחנו הולכים בבוקר לעבודה בשמחה והעבודה לא מעייפת אותנו אלא ממלאת אותנו, סימן שאנחנו ביעוד.אז זהו שכבר מספר שנים זה לא ככה אצלי, אני מרגישה שחיקה. גיליתי שהדבר היחיד שבאמת משמח אותי או גורם לי לסיפוק בעבודה הוא כשאני מרגישה שיצאתי משיחה עם עובד ונגעתי לו בחיים באיזושהי צורה, שהזזתי משהו שיגרום לו לרצות להתפתח, לנוע גם אם בקטנה. השפעה.אז אחרי שסיפרתי לכם את הסיפור שלי ושבכלל הגעתי לנדל״ן לגמרי במקרה (הרי מבחינתי שום דבר לא מקרי) , ניסיתי להבין איך זה קשור ליעוד שלי.עשיתי את תרגיל ה״למה״, התרגיל שוב גרם לי להבין שאפשר למצוא את היעוד שלנו בכל תחום.אז איך אני מוצאת את היעוד שלי בנדל״ן? כשאני מסתכלת על התהליך אני מוצאת שהוא שרשרת של הגשמת חלומות.ספרתם פעם בכמה אנשים אתם נוגעים ואיזו השפעה יש לכם על החיים של אחרים כשאתם עושים נדל״ן?נתחיל בשותף שלי, יזם צעיר (כשפגשתי אותו היה בן 23) מאיזשהו חור בקנזס שחלם בגדול, קרא את כל הספרים הנכונים והיה מלא אמביציה. ברגע שהוא פגש אותי, החלומות שלו התחילו להתגשם ולהתממש, פאף, כמו אבקת קסמים, מי היה מאמין שמישהי מקצה העולם שמדברת שפה שהוא אף פעם לא שמע תעזור למישהו אחר להגשים את החלום שלו, תעזור לו להתפתח, לגדול, לראות שהוא יכול ושזה לא רק כתוב בספרים (עכשיו תגידו לי שזה מקרה, הרי במקרה או שלא במקרה זה מדהים), איזו זכות.כל התהליך הזה של בניית בית, אני מניחה שכולכם ראיתם שלבים של בניית בית, זו יצירה של יש מאין, סוג של בריאה. אין בית - יש בית, קסם.על כמה אנשים השפעתם בתהליך הזה?לקוח הקצה, מי שחלם על בית משלו, הרי רוב האנשים חולמים על בית משלהם שיהיה יפה, מטופח, שיתן תחושה של בית ומשפחה, פאף, אבקת קסמים ויש בית חלומות למשפחה ולנו היתה הזכות לבנות אותו ולהגשים את החלום הזה. מדהים.כשאנחנו בונים בית (או משפצים) אני תמיד אוהבת ללכת ולבקר את האנשים שעברו לגור שם, לראות איך הם סידרו את הבית, להסתכל להם בעיניים. תנסו את זה, זה מחבר ועוזר להבין את ההשפעה שלנו (קצת תמונות למטה מבית ששיפצנו, מצאתי תמונות מתאימות לאווירת חג המולד).לפני מספר חודשים, חתמנו על חוזה עם משפחה לרכישת אחד הבתים שבנינו.הם היו כל כך נרגשים לקנות את הבית הזה, אמרו שזה בית החלומות שלהם וככה בדיוק הם דמיינו אותו. מספר ימים לפני החתימה על המשכנתא פיטרו את האישה מהעבודה והבנק החליט לא לתת להם משכנתא. ה closing date עבר והמתווכת אמרה שיש לה אנשים אחרים שמעוניינים בבית. לא יכולתי להשלים עם זה, חשבתי על המשפחה האומללה שלא רק צריכה להתמודד עם פיטורי האם אלא גם עם אובדן החלום. החלטתי להמתין עוד(למזלי השותף שלי יותר רגיש ממני ומיד הסכים).עברו שלושה שבועות והאישה מצאה עבודה. המשכנתא אושרה והם קיבלו את הבית.זה היה כל כך מרגש שהבנתי באותו רגע למה אני שם.משקיעים- אנשים נותנים בנו אמון ושמים בידינו את הכסף שחסכו ואספו בדם יע ודמעות הם מבקשים שנגשים להם איזשהו חלום של רווחה כלכלית, של התקדמות בחיים שלהם ושל המשפחה שלהם.איזו זכות שיש לנו כזו השפעה איזו אחריות.על כמה עוד אנשים אנחנו משפיעים בדרך? קבלנים, ספקים, פועלים, רואי חשבון ועוד ועוד.אחרי כל הסיפור הזה אני רוצה לסכם ולומר שההשפעה שאני הכי אוהבת בתחום הזה היא לתת השראה לאנשים, להיות מודל של לצאת מהמטריקס , לתת להם דרייב, אמונה בעצמם, ביכולות שלהם, זה הכי הכי משמח אותי ועוזר לי להגשים את היעוד של

Ended Dec 14, 2020, 4:18 AM | נדל"ן ולעניין - על שותפים ושותפויות ועל ניסים ונפלאות - נטלי ירושלמי - פוסט 3

הי חבריםוואו כבר פוסט שלישי, לא האמנתי שיהיה לי מה לכתוב בפוסט אחד.אתחיל בכך שאתם מחממים לי את הלב עם התגובות שלכם גם פה וגם בפרטי, זה לא מובן מאליו. תודה רבה לכולם 🙏אחרי שנכנסתי למיינדסט הנכון, הגיע הזמן להיכנס לפעולה.רציתי מאוד להוכיח לעצמי שאני יכולה ולכן לא היתה שום אפשרות מבחינתי אלא להצטיין.כאן מגיע טיפ ראשון, מי שנכנס לתחום הנדל״ן ובכלל, אני מאמינה שבכל תחום אבל כרגע מדברים על נדל״ן, שיצטרף לכל קבוצות הנדל״ן בפייסבוק גם בארץ וגם במדינת היעד זהו אוצר בלתי נדלה של מידע, קשרים והזדמנויות, כן ברור שגם סכנות אבל יש לנו אינטואיציה וחושים בריאים.לפני הנדל״ן הייתי אנטי פייסבוק ורשתות חברתיות, פתחתי לי חשבון פייסבוק דומם שחשבתי שישמש אותי רק כדי לעקוב אחר הבנים שלי. לבושתי למדתי זמן קצר לאחר מכן שהנוער בכלל לא נמצא בפייסבוק אבל זו כבר היתה חוכמה שלאחר מעשה.בכל אופן החשבון שלי נמנם לו שם ונתתי לו חיים רק כשהחלטתי להיכנס ולהתחבר לקבוצות הנדל״ן. אני בטוחה שגם רשתות חברתיות אחרות כמו לינקדאין ואינסטגרם שוות וטובות וגם מופיע לי ב TO DO LIST ללמוד אותן אבל זה כנראה יצטרך קצת לחכות.מאחר ובחרתי לעבוד באזור קנזס סיטי התחברתי לכל קבוצות הנדל״ן באזור והתחלתי לקרוא פוסטים.באחת מקבוצות הפייסבוק המקומיות של קנזס קראתי פוסט של בחור אמריקאי צעיר מקומי בשם טייסן שחיפש שותף לפליפ, יצרתי איתו קשר, הוא מצא חן בעיני ושוחחנו אבל מאחר ושנינו היינו מאוד חדשים בתחום לא ידענו איך לתפעל את עניין השותפות מרחוק והוא היה צריך לסגור את העסקה תוך מספר ימים. אמרתי לו שיתקדם כרגע בלעדי כי לא רציתי לעכב אותו וסיכמנו שנדבר שוב בקרוב.בינתיים בעבודה מאומצת מצאתי נכס לשיפוץ, מצאתי קבלן, מתווכת והתחלנו לשפץ, איזו התרגשות ופרפרים בבטן, פליפ ראשון לבד בארץ רחוקה שהכרתי רק דרך תמונות וסרטוני וידאו.המתווכת עוד תחזור אלינו אבל אני רוצה לציין שהיא היתה אישה מקסימה וקרציה אמיתית (בטוב כן) היא היתה מאוד קפדנית ולא מצא חן בעיניה מה שהקבלן עושה ולכן התחילה לתת לו הוראות והם התחילו לריב. מצאתי את עצמי מפשרת ומגשרת בהרגשה טוטאלית של דז׳ה וו , גם בעבודה שלי נדרשתי לכך פעמים רבות ולפעמים הרגשתי גננת. אז הנה נדל״ן או סיעוד אני חוזרת לאותה נקודה משותפת של בני אדם ומערכות יחסים. אין לאן לברוח.הבעיה נפתרה מעצמה כשהיא נאלצה לנסוע אל משפחתה בארץ אחרת וביקשה מחברתה להחליף אותה. כוכבית, אני מאמינה שדברים נוטים להסתדר על הצד הטוב ביותר, אם לא נכנסים ללחץ ומאמינים שהדברים יסתדרו לטובה. יש לי כל כך הרבה דוגמאות מכל כך הרבה תחומים לכך שאנחנו דואגים דאגות שווא ונכנסים ללחצים מיותרים כשליקום הזה יש נטיה מופלאה פשוט להסתדר.ביני לבין אותה מתווכת נוצרו יחסים כל כך טובים שהיא דאגה לי גם מרחוק ודיברה איתי כמעט כל יום כדי לוודא שהכל מתנהל כשורה ושאני בטוב.it's all about relationship :אמר רוברט הגדולאז עוד נחזור אליה בפוסט אחר.במהלך השיפוץ של הנכס, נוצר שוב קשר עם טייסן המקסים שהאינטואיציה שלי לגביו אמרה לגמרי כן. נו טוב... כן אז אני גם סומכת על האינטואיציה שלי וכן יש לי עוד דברים קשים לספר על עצמי, יש לי עד סוף השבוע אז תחכו.מה....? שמענו נכון? הכרת את השותף שלך בפייסבוק? את לא רצינית נכון? את צוחקת, את לא אמיתית, מה את מטורפת? לא פגשת אותו ויצרת איתו שותפות? את מתכוונת להעביר לו כסף? יעקצו אותך, ירמו אותך, איפה את חיה? אינטואיציה עאלק מי סומך על אינטואיציה בעולם הזה?טוב זה רק חלק מהדברים הפחות קשים ששמעתי בתגובה מאנשים. תודו שגם לחלקכם זה חלף עכשיו בראש.הכי מצחיק שגם היום, שנתיים אחרי כששואלים אותנו בארה״ב איך שנינו הכרנו אני רואה שטייסן נעשה קצת אדום ואומר דרך קבוצת נדל״ן ברידג׳ הוא רק לא מציין שהקבוצה הזו נמצאת בפייסבוק. כן גם שם מסתכלים בהתפעלות על אנשים שהתחילו את השותפות שלהם בפייסבוק.אז מצאנו נכס נוסף והחלטנו לא לקחת קבלן אלא שטייסן ינהל את הפרוייקט מול קבלני משנה ופועלים וירכוש את החומרים ישירות מהחנויות, כך נצמצם עלויות.כל זה קרה כשעדיין הייתי תלמידה בקורס ולא איזה נדלניסטית מנוסה. אז התחלנו תוך כדי שאני מנהלת את הפליפ הראשון שלי שהסתיים בהצלחה ואפילו זכיתי להרוויח ממנו (לא המון אבל משהו).תוך כדי מצאנו עוד נכס והתחלנו לשפץ במקביל. במהלך השיפוצים נסעתי בפעם הראשונה לבקר ולהכיר את שותפי המקסים ומשפחתו וכן לראות בשטח מה קורה.התרגשתי בטירוף, זה כיף ומלהיב ומרגש להיות בשטח ולראות את הכל מוחשי ואמיתי .יש לי המון מה לספר על תהליכי השיפוץ שהם לא פשוטים ואף מאתגרים אבל זה עניין לפוסט אחר ואולי עדיף שאשאיר את זה לכרישי הקבוצה שאני מאוד נהנית לקרוא את הפוסטים המסודרים ומלאי הידע שלהם ואף שומרת אותם לעת הצורך. אני אמשיך לספר לכם סיפורים 😉אז הבתים ששיפצנו יצאו הכי יפים בשכונה, מושקעים ונמכרו במהירות שיא אבל מה… לא בדיוק הרווחנו כסף (בחלק אף הפסדנו לא מעט), מה שכן הרווחנו היה שכר לימוד וניסיון בשטח. שמחתי על ההחלטה הראשונית שקיבלתי שלא להכניס משקיעים לפני שאני מנסה דברים על עצמי ועם הכסף שלי (אולי בכל זאת אקדיש פוסט לקצת טיפים בנושא השיפוצים).מפה לשם עשינו עוד מספר פליפים שאת חלקם החלטנו להחזיק ב owner financing .תוך כדי נוצר קשר עם מכר של טייסן שהוא קבלן ויזם בטקסס ושמו הוא אוסקר שאמר שישמח לשתף פעולה.אז מה אני תמיד אומרת?... ״כן״ אז אמרתי כן והתחלנו יחד איתו פרוייקט של בניה חדשה בטקסס. הרגשתי כמו ילדה בחנות ממתקים, התלהבתי משפע ההזדמנויות ומהקבלן תותח העל שפתאום הכל נראה איתו קל (נכון, האינטואיציה שלי צעקה כן 😊)

Ended Dec 14, 2020, 4:01 AM | נדל"ן ולעניין - איך אני יודעת שהכל אפשרי - נטלי ירושלמי - פוסט 4

איך אני יודעת שהכל אפשריהי חבריםאני כבר מתחילה להתרגל לשבת פה בשקט בלילה ולכתוב לכם.הימים שלי עמוסים מתמיד, רבים מכם כותבים לי בעקבות הפוסטים, שואלים שאלות, מבקשים עצה, תמיכה, עידוד, שיתופי פעולה, אתם מרחיבים לי את הלב. מבטיחה לענות ולחזור לכולכם. אני בהודיה עמוקה שאתם עוזרים לי להגשים את היעוד שלי ❤️אז איך אני יודעת שהכל אפשרי ואיך כל דבר שנראה בלתי מושג יכול להיות מושג ונגיש? צ׳מעו סיפור....כשהייתי ילדה ופחדתי ממשהו או כשחשבתי שאני צריכה להצליח במשהו ונורא חששתי, היה לי טריק קטן שבו השתמשתי (ברור שאשתף....)אתם זוכרים שהצטיינתי בכל דבר שעשיתי נכון? אני לא כותבת את זה מתוך שחצנות, אני כותבת כדי שתבינו שהרבה פעמים אין שום קשר בין מה שרואים בחוץ לבין מה שקורה בפנים ותשימו לב לילדים המצטיינים שלכם מבחוץ נראה שהם הכי בטוחים בעצמם אבל בפנים .... חוסר ערך עצמי, חרדה מכישלון שישבור את התדמית, פחד לאכזב ומעמסה כבדה של חייבים להצליח אחרת יגלו שאני לא באמת שווה כמו שכולם חושבים, כי מי אני ומה אני שווה אם אני לא מצליח ומצטיין בכל דבר. טוב מאחר וזו לא קבוצת טיפול, לא נפתח את זה כרגע.אז אותה מעמסה כבדה אילצה אותי לפתח טריק קטן שעזר לי כשפחדתי ממשהו (בעיקר מלהיכשל או להרוס לעצמי את התדמית) והטריק היה למצוא מישהו שעשה את מה שחששתי ממנו, להסתכל עליו ולשכנע את עצמי שאם הוא יכול גם אני יכולה מאחר ואין לו/ לה שום דבר שלי חסר.נשמע מסובך? ממש לא. הנה דוגמה ממש פשוטה וטכנית , הולכים ללונה פארק, משכנעים אותי לעלות על רכבת ההרים או מתקן מפחיד אחר ואני הרי לא רוצה לשבור את התדמית, אז אני בוחנת את מי שלפני בתור או את מי שירד כרגע מהרכבת ושואלת את עצמי, יש בו משהו שאין בך? אם הוא יכול ולא קרה לו כלום גם את יכולה.נשמע פשטני אבל עובד, איך זה קשור לנדל״ן?כשהתחלתי את הלימודים הרי לא היה לי מושג בנדל״ן ומולי עמו תותחים שעושים ויודעים ויש להם נכסים ומשקיעים וכו׳ אז בין כל ההיי וההתרגשות צצה לה מדי פעם הילדה הקטנה הזו שבפנים ואמרה מה נסגר איתך? איך בכלל נראה לך שתצליחי בזה? איך תגיעי אי פעם לאן שהם הגיעו? הכל נראה גדול ובלתי מושג ואז אותו טריק, בחרתי את אחד התותחים או כמה מהם ושכנעתי את עצמי שאם הם יכולים גם אני יכולה.הרי יש כל כך הרבה אנשים מצליחים והם באים מרקעים שונים, חלקם הגיעו מרקע קשה ובלתי אפשרי הרבה יותר משלי אז איך להם זה הפך לאפשרי? אל תספרי לעצמך שאת לא יכולה, זו סתם אמונה מגבילה. אם הוא יכול גם את יכולה וזהו.אז אחרי ההקדמה הארוכה הזו אני אספר לכם סיפור מתחום הנדל״ן כי הרי לשם כך התכנסנו, כדי שתבינו שגם אתם יכולים.מעשה שהיה כך היה, זוכרים את סיפורי על נפלאות הפייסוש? (נשבעת לכם שאם צוקרברג לא מתקשר אלי מחר ומתחנן לשלם לי תמלוגים אני עוברת לטיקטוק).זוכרים שהתחברתי לקבוצות הנדל״ן בקנזס? אז אחת מהקבוצות הגדולות מנוהלת על ידי בעלי חברת נדל״ן גדולה, מצליחה ומאוד מוכרת באזור. אהבתי מוד לקרוא את הפוסטים ואת החיבורים שנעשו שם ובעיקר הסתכלתי בהערצה על בעלי הקבוצה שגם היו מאוד נחמדים ונתנו ערך וגם הצליחו מאוד בנדל״ן. גם השותף שלי ציטט לא מעט את בעל אותה קבוצה שנקרא לו נייתן והעריץ אותו. תמיד ״התבדחתי״ איתו שבסוף נהיה יותר גדולים מהם (כי הרי אם הם יכולים.....).לפני כשלושה חודשים, פנו אלינו אותו נייתן ושותפו המקסים ואמרו שהם עוקבים אחרי הפוסטים שלנו ורואים מה שאנחנו עושים בטקסס ושזה מאוד מוצא חן בעיניהם ושאלו אם נהיה מוכנים לשתף פעולה. טייסן (השותף שלי ההוא מהפוסט הקודם) ואני כמעט נחנקנו מרוב תדהמה. אז שיחקנו אותה קשים להשגה (סתאאאאם ממש לא, כמעט נפלנו לרגליהם אבל שיחקנו את המשחק).בינתיים פתחנו שתי חברות ביחד, התחלנו 3 פרוייקטים משותפים ובחודשיים הקרובים נתחיל 2 פרוייקטים של בניית מולטי פמילי בשותפות איתם. אתם מאמינים? אנחנו הפישרים הקטנים שהתחילו אתמול ?ועוד אחד קטן....כשרק התחלתי את הפליפ הראשון שלי בקנזס, יצרתי קשרים עם המון אנשים, קבלנים, יזמים, מתווכים, כך לימו אותנו.אחד מהם שהיה בין הנחמדים תמיד שמח לעזור לי. גם עליו הסתכלתי בהערצה כי הוא היה יזם/ קבלן מצליח שעשה הרבה פליפים. לא באמת יצא לי לעבוד איתו אבל הוא תמיד ניסה לעזור. לפני כחודש הוא יצר קשר ושאל אם נסכים לשתף איתו פעולה בטקסס ושהוא ישמח להשקיע אצלנו.אמרתי לכם שהכל אפשרי ויש לי עוד ועוד הוכחות. השפע אינסופי וההזדמנויות רק מחכות.אז מתי כבר תאמצו את הטריק הזה? תספרו לי? גם אתם עושים את זה לפעמים?ראיתם את הסרט ״הסוד״ או קראתם את הספר?אם עדיין לא, אני מאוד ממליצה לעשות את שניהם. יש אנשים שחושבים שהוא פשטני, אני לא מתווכחת, אני מאוד נהניתי אבל אם תקחו את התמצית של מה שהוא מנסה להעביר ותאמצו אותה, מבטיחה לכם ניסים ונפלאות, תקשיבו זה עובד וזה קשור לכל מה שדיברנו פה וגם למשפט האלמותי שכבר הזכרתי של הנרי פורד/ רוברט שמיןWHATEVER YOU THINK YOU ARE RIGHTכי באמת הכל בראש שלנו, המרחק בין יזם נדל״ן מצליח לבין מי שתקוע במרוץ עכברים ומתוסכל הוא מרחק של מחשבה (טוב נו מיינדסט, הנה אמרתי את זה).להתראות מחר בפוס לפני אחרון. אם יש דברים שאתם ממש רוצים שאכתוב עליהם, תכתבו לי בתגובות ואנסה לשלב.ביושנטלי

Ended Dec 13, 2020, 8:18 AM | נדל"ן ולעניין - איך התחלתי , מיינדסט, קהילות ומה שביניהם - נטלי ירושלמי - פוסט 2

איך התחלתי , מיינדסט, קהילות ומה שביניהםהי חברים,תראו, תמיד נחשבתי לאישה עם ראש על הכתפיים ורגליים על הקרקע.גם בתור ילדה הייתי מבוגרת ואחראית.עברתי בחיים מסלול רגיל של בחורה שחונכה היטב ללמוד ולעבוד, תשקיעי, תעבדי קשה ותראי תוצאות. כך היה.גדלתי להיות אישה אחראית, לומדת, עובדת, מגדלת ילדים, משקיעה, תלמידה מצטיינת, עובדת מצטיינת, מתקדמת לתפקידים בכירים.תמיד מצטיינת בכל מה שעושה, תמיד מקבלת על עצמה אחריות, תמיד לוקחת עוד ועוד.אז איך הביטחון העצמי שלי היה כל כך נמוך, שחשבתי שאני לא אצליח לעשות שום דבר אחר חוץ מלהיות שכירה בתחום הסיעוד?עצמאות... ? יזמות... ? זה לא שלא היו לי רעיונות יצירתיים. תמיד הם היו שם בראש ותמיד מישהו אחר פיתח אותם ועשה מיליונים (את הכנפיים של התחבושות ההגייניות אני המצאתי בגיל 15 ושיתפתי את כל בנות המשפחה, יכולתי כבר מזמן לתות קוקוס על החוף בתאילנד חחח) אבל אני, הדרך שלי היתה ידועה מראש וזו לא דרך רעה, אני לא מזלזלת בה אפילו לרגע כי היא הביאה אותי עד הלום, יש בה הרבה ביטחון, סוג של שקט (מדומה כמובן), הכנסה בטוחה כל חודש, תנאים טובים, פנסיה ועוד.איך בכל זאת יצאתי מהלופ? טוב נו לא לגמרי יצאתי אני עדיין שכירה במשרה מלאה (כרגע הוצאתי את עצמי לחופשה של 3 חודשים כדי לחשב מסלול מחדש), אבל בכל זאת מרשה לעצמי לכנות את עצמי בתואר יזמת כן יזמת למרות שהרבה אומרים יזמית, זו לא אשמתם, גם האקדמיה כנראה מתקשה להחליט וכנראה שאפשר גם וגם אבל בכל זאת יזמת. אני לא סתם מתעכבת על זה, לקח לי הרבה זמן להוציא את המילה יזמת מהפה בלי להוריד את הראש בחצי התנצלות, אותו הדבר קרה לי כשקיבלתי את תפקיד המנכ״לית, לקח לי המון זמן עד שהסכמתי להוסיף את התואר הזה לכרטיס הביקור שלי.אני רוצה לשתף מה גרם לשינוי המחשבתי או לשינוי המיינדסט, מילה חביבה שמשתמשים בה המון.בתקופת לימודי הנדל״ן נחשפתי במלוא העוצמה לעניין המיינדסט ועד כמה הוא חשוב בהובלת השינוי. לרוב האנשים יש חלומות גדולים ושאיפות להצליח אבל כולנו מלאים באמונות מגבילות שהוטבעו בנו מינקות ולחלקן אנחנו כלל לא מודעים.אז התיישבו לנו על המיינדסט. מה שקירב אותי אל השינוי היתה הקהילה המדהימה של הפרוייקט (ספוילר...גם את הקונספט קהילה תראו פה שוב). אני זוכרת שבכל פעם מחדש נדהמתי כמה אנשים טובים יש, משתפים ורוצים לעזור, נוצרו לי שם חברויות לכל החיים ממש, אני כותבת ומתרגשת. אתם יודעים, בתקשורת, ברשתות ובחדשות אנחנו נחשפים להמון דברים רעים שקורים, פרשנויות בלי סוף, רמאויות, נוכלויות ועוד ואז כשאנחנו פוגשים במציאות כמויות של אנשים טובים ומבינים שרובנו אנשים טובים, מפרגנים, רוצים לעזור וגם אם אנחנו בתחרות, עדיין יש מקום לכולם וקיים שפע בלתי מוגבל.רוברט שמין היקר פמפם לנו משפטי מפתח שאני מאוד אוהבת ומיישמת בכל רגע נתון (אדגים את חשיבותם בפוסטים הבאים).שניים מהם פשוט מלווים אותי ואם תאמצו אותם כבר עשיתי את שלי :המשפט הראשון:"WHATEVER YOU THINK YOU ARE RIGHT"״מה שאתה חושב, אתה צודק״. הנרי פורד אמר: ״מה שאתה חושב שאתה יכול או חושב שאתה לא יכול אתה צודק.״ תגלגלו לכם את זה בראש, כמה זה נכון? הרי הכל בראש שלנו.אתם יכולים להבין אחרי מה שכבר סיפרתי לכם על עצמי למה אני כל כך מתחברת למשפט הזה.המשפט השני:IT'S ALL ABOUT RELATIONSHIP"אמרתי לכם שאני אוהבת אנשים אז המשפט הזה קלללל, מה שלא תיארתי לעצמי הוא עד כמה זה נכון אפילו ובמיוחד בנדל״ן (דוגמאות בהמשך).במהלך השינוי שעברתי נחשפתי לשתי הרצאות ששינוי את חיי ובעיקר את המיינדסט שלי (מישהו ספר עד כה כמה פעמים חזרתי על המילה מיינדסט?). אתם יודעים, ההזדמנויות כל הזמן דופקות לנו בדלת אבל אנחנו שמים לב אליהן רק כשאנחנו בשלים ומוכנים, אז זו היתה השנה שהכל הגיע אלי ככה מוכן ובשל ודפק לי בדלת ואני לקחתי ובלעתי בצמא.ההרצאה הראשונה היתה ״לצאת מהמטריקס״ של פריידי מרגלית ואלימור הניג.פריידי ואלימור המדהימות מנהלות את קהילת מרחב מודעות שפריידי יסדה.לא ארחיב רק אומר שמיד נרשמתי לסדנא בת יומיים שלהן שטלטלה אותי ברמות שאין לתאר (לטובה כן 😃) ומאז אני חברה מאושרת בקהילה שלהן וממשיכה להתפתח וללמוד בכיוון.ההרצאה השניה היתה של יוסי גינסברג , ההוא ששרד בג׳ונגל (בחזרה מטואיצ׳י), גם בהרצאה שלו הייתי מהופנטת ונרשמתי ליומיים סדנא שלו שהעיפה אותי (כן גם בטוב😀) ומאז אני חברה גם בקהילה הנפלאה שלו וקורים שם דברים מדהימים ומשנים חיים TheAdventure.כן למדתם עלי עוד משהו, אני אישה קהילתית, בינינו , הבנים שלי חושבים שאני חברה במספר כתות. הם שואלים ״באיזו כת למדת את זה הפעם״?עוד נקודה אחת לפני סיום ובה טיפ חשוב. תחזיקו עוד קצת כבר מסיימת מבטיחה...מנטורים!!!!!!אני רוצה לדעת הכל, להיות מומחית בכל דבר שאני עושה, רק מה הבעיה זה לוקח המון זמן.למי שעובדת במשרה מלאה ביום ועוד משרה בערב ובלילה אין הרבה זמן ואני חייבת לקצר תהליכים.אני סוג של הד האנטר, אני קולטת בסביבה שלי כשרונות ומומחים שמתישהו אסתייע בהם אז גם בתחום הנדל״ן סימנתי את האנשים שהתרשמתי מהם כמומחים בתחומם ובכל פעם שנכנסתי לתחום חדש בנדל״ן פניתי למישהו מהם וביקשתי שילווה אותי.

Ended Dec 13, 2020, 7:53 AM | חדשות הנדל"ן - 12-12-2020

שמי נטלי ירושלמי בזוגיות + שני בנים תאומים, גרה בגבעת עדה היפה והירוקה.מודה שכשאבי פנה אלי וביקש שאכתוב, מצד אחד הוחמאתי ומצד שני חששתי, אני בסך הכל נדל״ניסטית די טריה, מה כבר יש לי לחדש ולספר לכל הכרישים ששוחים פה בקבוצה?אבל.... במהלך הפוסטים הבאים תכירו אותי קצת יותר ותגלו שאני מסוג האנשים שאומרים כן לכל הזדמנות, אחר כך אומרת לעצמי מה חשבת לעצמך, איך תעשי את זה ? ואז עונה לעצמי... כמו שהצלחת לעשות עד עכשיו, יאללה לא מתבכיינים... לעבודה (כן יש לי מין דיבור מוזר כזה עם עצמי).במרבית חיי הבוגרים אני עובדת בתחום הסיעוד, התחלתי כעובדת סוציאלית והגעתי לתפקיד מנכ״לית תאגיד גדול לעובדים זרים בסיעוד, תפקיד בו אני משמשת גם היום.תמיד אהבתי את העבודה שלי ואני עדיין אוהבת, בעיקר אוהבת את העבודה עם אנשים.במהלך השנים האחרונות שאלתי את עצמי שוב ושוב מה הלאה? האם אני יודעת / יכולה לעשות עוד משהו? (התשובה היתה, כנראה שלא...).לפני מספר שנים התגרשתי ואז נכנס עניין נוסף, בדקתי את הפנסיה שלי וגיליתי שלמרות התנאים הלא רעים בכלל, להם אני זוכה מדי חודש כמנכ״לית שכירה,לא תהיה לי שום אפשרות לשמור על רמת החיים שאני רגילה אליה כשאצא לפנסיה ובטח שלא לסייע לילדי אם יצטרכו.כשנתיים לאחר הגירושין מכרנו את הבית המשותף ואז עמדה בפני דילמה, האם לקנות בית ולקחת משכנתא כמו כולם או האם זוהי ההזדמנות שלי למנף את הכסף ולהשקיע בנדל״ן.התחלתי לחפש אחר נכסים בארץ במחירים זולים / מועמדים לתמ״א/ פינוי בינוי וכדומה, חשבתי לקנות נכס כזה ולהנות מהתשואה שלו כעוד הכנסה.שני דברים קרו בזמן הזה, אחד- גיליתי שהתשואות על הנכסים האלה מאוד נמוכות (כמובן שיש אופציה לעליית ערך וכו׳ ובכל זאת עדיין לא הבנתי כלום בנדל״ן…) וגם שכדי לקנות נכס כזה ללא משכנתא אצטרך להשקיע את כל הכסף בנכס אחד מה שאולי ייצר לי הכנסה קטנה אבל לא יוביל לשינוי.הדבר השני שקרה הוא שפייסבוק וגוגל, התחילו לטרגט אותי בפרוייקטי נדל״ן וגם בקורסי נדל״ן.שמתי לב שבמהלך החיפושים שלי אולי לא מצאתי מה שחיפשתי אבל בהחלט נהניתי מהחיפוש ואז אמרתי למה לא בעצם, אולי באמת קורס נדל״ן.משך את עיני הקורס של רוברט שמין (פרוג׳קט X) שמלמד נדל״ן בארה״ב.הלכתי לכנס, התאהבתי (גם ברוברט מלא האנרגיה וחוש ההומור וגם במה שהציג) ונרשמתי לקורס.בכל תקופת הלימודים הייתי בהיי רציני, הרגיש ממש כמו התאהבות, בקושי אכלתי, בקושי ישנתי הייתי פשוט באטרף על העניין.הקורס היה מעשיר ומלמד והכניס למיינדסט הנכון ובנוסף הכרתי קהילה מדהימה של אנשים.בקורס ביקשו מאתנו לבחור אזור לעבוד בו ותחום להתמקד בו והחלטתי להיכנס לתחום הפליפים באזור שבחרתי, קנזס סיטי.אז ככה התחלתי, היום שנתיים אחרי, אשמח לשתף אתכם בתהליך שעברתי ובתובנות שלי מהדרך.אזהרה לכל הכרישים ולאנשים שמעניינים אותם רק מספרים ועובדות, אלה הולכים להיות פוסטים שמשולבות בהם מילים כמו אינטואיציה, רוחניות, מיינדסט ועוד כאלה אתם יודעים...🙂 בפוסטים הבאים אכתוב על פליפים, בניה חדשה, פייסבוק / רשתות חברתיות, לימודים, עבודה ומשפחה, כשלונות והצלחות, אתגרים ועוד.שהיה לנו שבוע מצוין ונתראה מחר בפוסט הבא.